• Adv. shani ben shetrit

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין תקדימי: צמצום ההכרה בדיעבד ביחסי עובד ומעסיק ובהענקת זכויות.


"לא כל התקשרות בין שני צדדים למתן שירותי עבודה תסווג באופן אוטומטי ככזו שחלים בה יחסי עובד ומעסיק, ויינתן משקל לשאלת יחסי הכוחות הפרטניים בין הצדדים כמו גם לשאלת תום הלב או חוסר תום הלב של הצדדים, ובאיזו מידה ומצד מי מהצדדים, כאשר בסופו של יום ינתן מרחב מסוים של שיקול דעת לבית הדין להכריע בסוגיה וזאת כבר בשלב של בחינת יחסי עובד ומעסיק"


בפסק דין תקדימי המשתרע על 200 עמודים, קבע בית הדין הארצי לעבודה הלכה המצמצמות במידה מסויימת את הדרך להכרה ביחסי עובד ומעסיק בדיעבד ובהענקת זכויות מכוח הכרה זו כמו גם קבע הלכה לעניין דרך חישוב הזכויות של העובד שהוכר בדיעבד ומעניק למעסיק זכות קיזוז.


שוק העבודה המודרני כולל צורות שונות של העסקה כך שיותר מועסקים כפרילנסרים, בהסכם למתן שירותים, ולא כשכירים בהסכם עבודה. לאורך השנים הוגשו תביעות של פרילנסרים שביקשו מבית הדין שיכיר ביחסים בינם לבין המעסיק ככאלו שמעניקים להם זכויות בדיוק כמו של חבריהם השכירים באותו מקום עבודה.

בשל כך, נוצרו בפסיקה מבחנים לבחינת השאלה - האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק? ככל והתשובה לכך הינה חיובית, יוענקו לעובד, בדיעבד, מלוא זכויותיו.

עוד עלתה בפסיקה השאלה בקשר לכספים ששולמו לעובדים, בזמן שהיו "נותני שירות".

בשל כך, נוצרו בפסיקה מבחנים לבחינת השאלה האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק. ככל והתשובה לכך תהיה חיובית, יוענקו לעובד, לאחר הכרה, זכויותיו במלואן בדיוק כמו כפי שמקבל חברו השכיר.

תכלית מבחנים אלו לעשות תיקון, בדיעבד, ליחסי הכוחות בין הצדדים מתוך הנחה כי מעמדו של העובד, הפרילנסר, נחות יותר מזה של המעסיק וכך גם כושר המיקוח שלו על מעמדו וזכויותיו.

עם זאת, העיתים השתנו, ויתכנו מצבים שבהם לעובדים מסוימים יהיה יתרון על המעסיק, בעיקר בשל הידע הייחודי של אותו עובד והתלות של המעסיק באותו הידע, כך שיחסי הכוחות שווים או שהתהפכו.


מבחני הפסיקה המסורתיים לקביעת יחסי עובד ומעסיק בדיעבד קובעים מסלול ברור שיש לעבור אותו עד להכרה. כך החל מבירור האם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ולא כגורם חיצוני, מה מידת הפיקוח של המעסיק של שעות העבודה של העובד, היכן מתבצעת העבודה, תלות/ סיוע של מבצע העבודה בעובדים אחרים, אופן התשלום, משך ההתקשרות, מי מספק את החומרים לביצוע העבודה ועוד.


חידושים בפסק הדין התקדימי

בפסק הדין התקדימי אין סטייה מהמבחנים המסורתיים לקביעת יחסי עובד ומעסיק אך בית הדין קובע כי יש לבצע שינויים והתאמות לשוק העבודה המשתנה באופן כזה המקשיח תנאי הכניסה "להיכל" ההכרה ביחסי עובד ומעסיק.


משוכה ראשונה - בחינת תום הלב (שלב ההכרה)

בשלב זה על העובד להוכיח כי למרות ההסכם עם המעסיק לפיו הוא עובד עצמאי חלים עליו המבחנים של יחסי עובד ומעסיק. במסגרת מכלול השיקולים המעסיק יוכל להוכיח כי נתקיימו נסיבות כאלה המצדיקות לקיחת בחשבון את התנהלות העובד בחוסר תום לב כמי שרצה לעבוד כעצמאי ובא כעת לדרוש זכויות.

בית הדין הארצי קובע כי התשובה לשאלת תום הלב של הצדדים תקבע את "רוחב הכניסה" של הדלת לסטטוס המבוקש - סטטוס עובד. הכלל קובע כי ככל שישנו חוסר תום לב מצד העובד כך ינתן משקל רב יותר להסכמת הצדדים להעסקה במתכונת של פרילנסר. נטל ההוכחה לעניין זה מוטל על כתפיו של המעסיק. בעניין זה יבחן גם ההקשר התעשייתי של ההתקשרות, למשל - מה המתכונת ההעסקה המקובלת בענף הנדון. כמו גם יבחנו האינטרסים של המעסיק שלא להעסיק במתכונת של שכיר כמו למשל מתוך מטרה לחסוך בהוצאות. מנגד יבחנו גם האינטרסים של העובד שלא להיות מועסק במתכונת של שכיר ולשמור על החופש התעסוקתי שלו בכך שהוא יוכל לעבוד בעוד מקומות במקביל, לא להיות כפוף למעסיק אחד, להרוויח שכר גבוה יותר וכדומה.


לאחר הכרה - קיזוז או השבה של סכומים ששולמו ביתר (שלב חישוב הזכויות)

פסק הדין קובע כי לאחר הכניסה בשער וההכרה באדם כ - "עובד", יבחן בית הדין את שאלת ההתחשבנות בדיעבד. בשלב זה עולות שאלות בקשר לקיזוז או השבה של כספים ששולמו לעובד (בשעתו כפרילנסר). עד היום לא נקבעה פסיקה אחידה בשאלות אלו ונקבעו דרכים שונות לקבוע את דרכי חישוב הזכויות ואת שאלת הקיזוז/ ההשבה וביניהם - השיטה החישובית, השיטה האחוזית, השיטה המסורתית, השיטה ההרתעתית (בעניין זה ניתן ללמוד מפס"ד רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח בע"מ, פס"ד ענת עמיר נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ).


בעניין זה קבע בית הדין - הלכה אחת מחייבת מעתה ואילך - ועל פיה הכללים להלן:

  1. פיצוי ממוני בהתאם ל"שכר חלופי" - על מנת לבדוק אם נגרם לעובד נזק ממוני המעניק לו פיצוי יש לבדוק את הפער בין עלות המעסיק לפי השכר החלופי לבין התמורה הקבלנית. (עלות מעסיק כוללת סוציאליות ודמי ביטוח לאומי). כמובן שבחישוב זה יש לקחת בחשבון צווי הרחבה, הסכמים קיבוציים והוראות חוק קוגנטיות. במקרה שבו המעסיק (עליו הנטל) מוכיח כי קיים שכר חלופי אזי חישוב הזכויות של העובד יחושבו לפי השכר החלופי שהציג המעסיק. ככל והמעסיק לא הרים את הנטל ולא הציג בפני בית הדין "שכר חלופי" הרי שהתמורה הקבלנית שקיבל העובד בשעתו כפרילנסר היא תשמש המדד לחישוב הזכויות.

  2. קיזוז - בית הדין קובע כי במקרה שהמעסיק הוכיח שכר חלופי וישנו פער בין השכר החלופי לתמורה הקבלנית - ניתן היה במסגרת ההתחשבנות לקזז מהעובד את הסכומים להם הוא זכאי כתוצאה מההכרה בדיעבד במעמדו כעובד וזאת עד לגבוה הפער שבין התמורה הקבלנית לבין עלות המעסיק לפי שכר החלופי כפי שנקבע עבורו (כלומר - הגישה החישובית היא הקובעת). יובהר כי הקיזוז אפשרי רק בגין זכויות סוציאליות המשולמות לו בגין הסיווג השגוי עד כה.

  3. פיצוי לא ממוני (לשיקול בית הדין ) - בנוסף לתשלום הזכויות הסוציאליות (לפי סעיף 1 לעיל) יפסק פיצוי לא ממוני לטובת העובד. נקודת המוצא כי יש להטיל פיצוי שכזה וכי הנטל לשכנע כי אין להטילו מוטל על המעסיק. גם כאן ינתן משקל לתום הלב (או חוסר תום הלב) של מעסיק. כך שמעסיק שפעל בחוסר תום לב והעסיק את העובד במתכונת שירותים כדי לנסות ולעקוף את חוקי המגן ישא בתשלום פיצוי גבוה יותר.

לקריאת פסק הדין המלא - כאן.

.