• Adv. shani ben shetrit

חוק עבודת נשים וקורונה

חוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן:"החוק" ו/או "חוק עבודת נשים") מסדיר את נושא העסקתן של נשים במקום העבודה תוך מתן תשומת לב מיוחדת למקרים ייחודיים הנוגעים לנשים וביניהם - טיפולי פוריות, הריון, חופשת לידה, השתלבות מחדש בעבודה ועוד. במקרים מסוימים הוראות החוק חלות גם על עובדים גברים, כך למשל במקרים של טיפולי פוריות, חופשת לידה והורות. כמו כן, החוק קובע הוראות מיוחדות במקרים של צמצום שעות עבודה של נשים שהחוק חל עליהן, חל"ת ופיטורים.

משבר הקורונה הביא איתו הרבה חוסר ודאות לצד פערים במידע, שינויים תכופים של הוראות ותקנות, צמצום מקומות עבודה וכמובן - סגר. כל אלו הובילו לפגיעה בעובדים בכלל ובאוכלוסיות מוחלשות בפרט וביניהן, עדין, נשים.

ולכן, את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש להדגשת תכליתו ויציבותו של חוק עבודת נשים גם בתקופת משבר הקורונה.



חוק עבודת נשים הינו חוק ייחודי מאוד ולמעשה הוא החוק הראשון שנחקק בישראל העוסק במעמדן של נשים בעבודה (קדמה לו - "חוקה להעסקת נשים" בשנת 1945). בזכות השתלבותן המשמעותית (אך לא מספקת) של נשים בעולם העבודה תוקן החוק מעל 60 פעמים.

תכלית החוק, אשר חוקק לפני חוק שיווין הזדמנויות בעבודה וחוק שכר שווה לעובד ולעובדת, היא לקדם שיוויון בין המינים באמצעות הענקת הגנות מיוחדות לנשים שעובדות. על פניו התכלית טובה וראויה אך יש בה רמז גם למעמדן של נשים בחברה באותה העת (שנות ה-50) ככאלו שצריך להגן עליהן בניגוד - לגברים.



נתחיל מההתחלה

על מי חלות ההגנות בחוק עבודת נשים?

החוק חל על נשים בכלל (למשל לעניין עבודה לילה או עבודה במקומות המסוכנים לבריאות האישה) תוך התייחסות נקודתית למקרים ייחודיים לנשים בעבודה - נשים בהריון, נשים אחרי לידה ובחופשת לידה, נשים שחזרו לעבודה ונדרשות להנקה, נשים בטיפולי פוריות, נשים לאחר הפלה, ונשים השוהות במקלט לנשים מוכות, אימוץ ואומנה. כאמור במקרים מסוימים החוק חל גם על גברים.


קורונה וחל"ת לעובדת בתקופה המוגנת

בשל משבר הקורונה פרצה לחיינו ה-"חופשה ללא תשלום" או בקיצור - חל"ת. מדובר אומנם במונח ישן שקיבל משמעות חדשה. חל"ת מאופיינת בהקפאת יחסי העבודה לרבות הזכויות הנלוות לכך. במילים אחרות מדובר בפגיעה ומשכך נדרשת הסכמת העובד/ת לחופשה. בפועל, מעסיקים רבים הוציאו את העובדים והעובדות לחל"ת באופן חד צדדי ולא בהכרח בהסכמת הצד השני. לא מעט עובדים או עובדות שסירבו לצאת לחל"ת מצאו את עצמם מפוטרים.


בתחילת משבר הקורונה, מרץ 2020, נקבע כי מעסיק שיוציא את עובדיו לחל"ת של 30 ימים ומעלה יהיו זכאים העובדים לקבל דמי אבטלה. לפני מספר שבועות עודכנו התקנות ונקבע כי די ב- 14 יום חל"ת על מנת לקבל דמי אבטלה. במקביל עודכנו התנאים והקלות לזכאות לאבטלה כמו גם נקבע כי משך הזכאות יהיה בתוקף עד יוני 2021.


בכל מה שנוגע לשינוי תנאי העסקה, חל"ת או פיטורי עובדת שהחוק חל עליה הרי שהמחוקק הסמיך את הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים הכלכליים (להלן: "הממונה על עבודת נשים") לשמש מנגנון הגנה חיצוני שגם יפקח על יישום החוק במקום העבודה וגם יהיה בעל הסמכות לבחון בקשות של מעסיקים לשינוי תנאי העסקה או פיטורי נשים המוגנות על פי החוק ומתן היתרים במקרים מוצדקים.


חוק עבודת נשים קובע כי הוצאה של אישה בתקופה המוגנת לחל"ת מחייב בהיתר מהממונה על עבודת נשים. בתחילת המשבר ועם התקנת התקנות לשעת חירום נוצר מצב חמור מאוד שבו מעסיקים קיבלו "פטור" מהצורך לפנות לממונה על עבודת נשים ומשכך הרבה מאוד נשים הוצאו לחל"ת על אף היותן חוסות תחת החוק ובתקופה המוגנת (כאמור - בטיפולי פוריות, בהריון, בחופשת לידה וכו'..)


רק לאחר כ- 14 ימים, ובזכות עתירה לבג"ץ של ארגוני נשים, תוקנו התקנות והובהר כי חוק עבודת נשים חל גם במצב חירום ואין במשבר הקורונה סיבה או הזדמנות לפגוע בזכויותיהן של הנשים. במילים אחרות - על מנת להוציא עובדת בתקופה המוגנת לחל"ת יש לקבל היתר מהממונה על עבודת נשים. התיקון אינו חל באופן רטרואקטיבי ולכן נשים שהוצאו לחל"ת עד התיקון לא יוכלו ליהנות מהגנת החוק.


בשל התיקון, והעומס האדיר בבקשות לחל"ת שהוגשו על ידי מעסיקים, קבעה הממונה "נוהל מזורז" לבקשה להיתר להוצאת עובדת לחל"ת. אדגיש כי הנוהל המזורז לא מתייחס לפיטורי עובדת בתקופה המוגנת ובמקרה כזה יש להגיש בקשה בנוהל הרגיל.


הוצאת עובדת בתקופה המוגנת לחל"ת יכול להיות עד 60 ימים לכל היותר במצטבר (כולל הארכות). על פי רוב לא ינתנו ארכות נוספות מעבר ל- 60 ימים אלא במקרים חריגים מאוד !


לעניין נשים שהוצאו לחל"ת בזמן שהן בחופשת לידה (תקופה מוגנת של 60 ימים) נקבע על ידי הממונה על חוק עבודת נשים כי מדובר בימים חופפים כלומר - עובדת שחזרה מחופשת לידה והוצאה לחל"ת עד 60 ימים לא תהיה מוגנת בסוף החל"ת.

אציין כי סוגיה זו טרם הוכרעה בבית הדין לעבודה.


לסיכום

אין ספק כי משבר הקורונה פגע בכל שכבות האוכלוסייה והוביל למציאות שבה מעסיקים נאלצו לנקוט בצעדים קשים מאוד. חלק מהצעדים כללו הוצאה המונית של העובדים לחל"ת - גברים ונשים.

כאמור במשך תקופה קצרה אפשרו תקנות לשעת חירום למעסיקים שעמדו בתנאים מצטברים להוציא עובדות בתקופה המוגנת לחל"ת גם מבלי לקבל את היתר הממונה לכך. ביום 17 באפריל בוטלו התקנות וכך כלל המעסיקים המעוניינים להוציא לחל"ת עובד או עובדת המוגנים על פי חוק עבודת נשים או להאריך היתר שתוקפו הסתיים החל ממועד זה, מחויבים בהגשת בקשה להיתר/ בקשה להארכת תוקף היתר. כאמור לא ינתנו הארכות מעל 60 יום אלא במקרים חריגים מאוד.


לינק לבקשה להיתר - כאן.












אני כאן עבורכם

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שני בן שטרית