• Adv. shani ben shetrit

סיכום שנת 2020 בפסיקה ומבט קדימה

אני לא אתגעגע לשנת 2020.


בתור עורכת דין העוסקת (גם) בתחום דיני עבודה הגיעו אלי במהלך השנה, ובעיקר מתחילת משבר וירוס הקורונה, עשרות סיפורים של עובדים ועובדות אשר זכויותיהם/ן נרמסו בבוטות ואובדן מאסיבי של מקורות פרנסה. וגם מעסיקים, שעמדו מבולבלים מול תקנות המשתנות חדשות לבקרים ותווים סגולים... וכך, יעוץ משפטי שיעצתי ללקוחותיי ביום אחד הפך לא רלוונטי ביום למחרת.


במבט קדימה אני מקווה ורוצה ומזמנת ימים יותר טובים. ימים של וודאות ויציבות, שקט נפשי ושקט כלכלי, חזרה לשגרה שאנחנו כל כך אוהבים לקטר עליה כי זה כל כך כיף.

אבל יש גם טוב. בשנה האחרונה ניתנו פסקי דין חשובים ומשמעותיים בכל תחומי המשפט וגם בתחום האהוב עלי ביותר - משפט העבודה.

כל פסקי הדין חשובים. בראש ובראשונה הם חשובים לצדדים הנוגעים להליך, שכן הם משפיעים על החיים האישיים שלהם. הם חשובים לחברה בישראל, גם אם מדובר בפסק דין הנוגע לאוכלוסיות ספציפיות או בעניין נקודתי. הם חשובים כי הם חלק מהנרטיב שלנו כעם, כמדינה.

עם זאת, ומבין כל פסקי הדין החשובים, ישנם פסקי דין בעלי השפעה גדולה יותר ובוודאי כאשר מדובר בהלכות.


ברשומה זו, אחרונה לשנת 2020, אבקש למנות ולפרט מספר פסקי דין שניתנו השנה בבתי הדין לעבודה (אזורים וארצי) ואת חשיבותם והשפעתם.


אני מאחלת לכם/ן שנה אזרחית טובה ומוצלחת.


1. זכאות לפיצויים פיטורים תינתן גם לידועים בציבור המעתיקים את מקום מגוריהם כדי לגור עם בן/בת זוג

מראה מקום - ע"ע 48000-01-17 אינדקס הגליל תקשורת ועיתונאות בע"מ נ' סילביה מזאווי


הסיפור העובדתי

גב' מזאווי הועסקה כפקידה בחברת אינדקס הגליל תקשורת ועיתונאות בע"מ. מזאווי חיה עם בן זוג והשניים אף חתמו על הסכם ממון ולפיו הם רוצים לקיים את חייהם ביחד - לגור בבית משותף, להביא ילדים לעולם ובעתיד אף להינשא. בשנת 2013 הודיעה מזאווי כי היא רוצה להתפטר מעבודתה לצורך מעבר לכפר יאסיף כדי לגור עם בן זוגה וביקשה כי ישולמו לה הפיצויים מכוח סעיף 18(1) לחוק פיצויי פיטורים. החברה סרבה לבקשה וטענה כי החוק לא חל עליה שכן הזוג אינו נשוי והעתקת מקום המגורים אינה "לרגל נישואים" כלשון החוק.


כזכור - סעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים קובע כי ״התפטרות לרגל העתקת מגורים" באופן שתזכה את המתפטר בפיצויי פיטורים אפשרית במקרים שבהם העובד מעתיק את מקום מגוריו - "לרגל נישואיו - לישוב בישראל בו היה גר בן-זוגו.


לונג סטורי שורט - מזאווי הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה אשר פסק למזאווי פיצויי פיטורים מלאים.

על פסק הדין האזורי הגישה החברה, אינדקס הגליל תקשורת ועיתונאות בע"מ, ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי דחה את הערעור וקבע פסק דין תקדימי כי סעיף 8 לחוק פיצויים פיטורים חל גם על ידועים בציבור וכי הנטל להוכחת הקשר הזוגי והכוונה לנהל משק בית משותף מוטלת על העובד.


עוד קבע בית הדין כי - "כתוצאה מפסיקה זו, הרי שגם אם יגדל מספר הזכאים לפיצויי פיטורים וכתוצאה מכך תוטל עלות נוספת על המעסיקים הרי שהדבר מתחייב מיישום עקרון השוויון."





2. חוק עבודת נשים חל גם במקרים של פגישות יעוץ לטיפולי פוריות

מראה מקום - על"ח 54972-08-20 רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברי גלים בע"מ נ' מדינת ישראל


הסיפור העובדתי

חוק עבודת נשים קובע, בין היתר, הגנה מפני פיטורים לעובדת הרה או לעובדים המצויים בטיפולי פוריות בין אם נעדרו מעבודתם לצורך הטיפולים ובאין אם לאו.


במקרה הנדון - העובדת הועסקה כפקידה בחברת רם חברה לעבודות הנדסיות בנין ושוברים גלים בע"מ. במאי השנה, ובזמן שהעובדת שהתה בחל"ת, היא זומנה לשיחת שימוע לפני פיטורים. בבוקר הזימון לשימוע העובדת היתה בפגישת יעוץ בקשר להמשך טיפולי פוריות.

השימוע התקיים כמה ימים לאחר קבלת הזימון ולאחריו התקבלה החלטה לפטר את העובדת. החברה הגישה בקשה לממונה על עבודת נשים לפטר עובדת בטיפולי פוריות - הבקשה נדחתה (כלומר הממונה סרבה לאשר את הפיטורים) ולכן החברה הגישה ערעור.


לונג סטורי שורט - בית הדין האזורי בתל אביב קבע כי חוק עבודת נשים חל בעניינה של העובדת כיוון שבבוקר שבו זומנה לשימוע היתה בפגישת יעוץ בקשר לטיפול פוריות, וניתן לראות גם בפגישת יעוץ כתחילת טיפולי פוריות (במיוחד אם מדובר בעובדת שזה לא סבב הטיפולים הראשון שלה או פגישת יעוץ ראשונה) ולכן צדקה הממונה על שסרבה לאשר את הפיטורים ויש לפרוס את הגנת החוק גם במקרים כאלו.





3. חובת המעסיק בעניין הטרדה מינית חלות גם במקרים של נסיעות עבודה לחו"ל

מראה מקום - ע"ע (ארצי) 64261-10-18 פלונית נ' חברה אלמונית ואח'


הסיפור העובדתי

פלונית, סמנכ"לית שיווק בחברה, נשלחה ביחד עם מנכ"ל החברה לפגישות עסקים בחו"ל וטענה כי בוצעו בה 14 מעשי הטרדה מינית. באחד המקרים הוצע לה לשתות אלכוהול ולקחת סמים קלים "כדי להשתחרר", במקרה אחר התקיימה פגישה עסקית בסלון הסוויטה המושכרת, שם נוכח איש עסקים מסין, ובמקום התגלה שולחן עמוס באלכוהול והוצע לפלונית להצטרף לארוחה כאשר במהלכה הוחלפו בדיחות וסיפורים מיניים ובהמשך הוכנסו לסוויטה נשים סיניות בלבוש מינמאלי (ככל הנראה היו נערות ליווי), מה שאילץ את פלונית לצאת מהמקום ולהסתובב לבדה בלילה בעיר זרה. מקרה נוסף כאשר שבה למלון בו שהתה ובטרם הגיעה למעלית, הגיע אליה אדם נוסף (לא עובד החברה) שהיה באחת מפגישות העסקים, כשהוא שיכור תפס את ידה ומשך אותה לחדר, חיבק אותה והצמיד אותה אליו וניסה לנשק אותה. בגין מעשים אלו פלונית הגישה תלונה על הטרדה מינית אך בעקבות הגשת התלונה היא סבלה גם מהתנכלות.


החברה והמנכ"ל הכחישו את אירועי ההטרדה המינית מלבד מעשהו של "האדם הנוסף" אשר לטענתם אין ליחס לחברה אחריות משפטית כיוון ש"האדם הנוסף" אינו עובד של החברה.

בנוגע לטענות על המשקאות האלכוהוליים נטען שהם נצרכו במידה ובהנאה על הצדדים וכמקובל בקהילת העסקים. אך הוכחש שימוש בסמים.

בנוגע לנשים הסיניות שנטען כי היו נערות ליווי, טען הסמנכ"ל כי גם הוא היה מופתע מהסיטואציה, בדיוק כמו העובדת פלונית ולכן פרש לחדרו מיד לאחר מכן.


לונג סטורי שורט - בית הדין הארצי לעבודה חזר והדגיש כי מעסיק אחראי לשמירה על בטחון עובדיו ועל כבודם ועליו לספק סביבת עבודה נאותה החפה מהטרדות מיניות כמו כן חלה על המעסיק חובה לספק סביבת עבודה בטוחה ולמנוע מראש הטרדה או התנכלות, ומחובתו לטפל ביעילות בתלונות על הטרדה מינית. עוד קבע בית הדין - יחסי עבודה היו כפופים לדין הישראלי וחובות המעסיק כלפי עובדיו, כפי שהם קבועים בתקנון למניעת הטרדה מינית, חלים גם כלפי עובדים הנשלחים מטעם המעסיק לצורכי עבודה במדינה זרה.

כמו כן קבע בית הדין כי החברה לא עשתה די למניעת מעשה ההטרדה המינית ובשים לב לכך שמדובר במדינה זרה כשהעובדת לא בסביבתה הטבעית, המעסיקה אחראית מבחינה משפטית למעשה ההטרדה המינית שבוצע בידי "אדם נוסף" על אף שהוא אינו עובד שלה.





4. יש להחיל את חובת השימוע גם על מזמין השירות וגם על קבלן

מראה מקום - ע"ע (ארצי) 47271-06-18 התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ נ' סמי הפוטה וחברת החשמל

הסיפור העובדתי

סמי הפוטה הועסק באמצעות קבלן כוח אדם, חברת התאמה השמה ומידע (1995) בע"מ, והוצב לעבוד אצל חברת חשמל (מזמין השירות) וזאת במשך 23 שנים. הפוטה נחשד במעורבות בהפרת משמעת חמורה של זיוף שעות נוכחות וחברת חשמל ביקשה מהקבלן כוח אדם שלא להציב עוד את הפוטה אצלה. הפוטה הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בטענה שפוטר שלא כדין וללא עריכת שימוע מצד חברת חשמל.


בית הדין האזורי לעבודה חייב את קבלן כוח האדם ואת חברת החשמל, מזמין השירות, בפיצוי על אי עריכת שימוע כדין. בית הדין פסק כי אמנם, מזמין השירות לא היה מעסיקו של העובד, אולם במקרים שיש בהן כדי להטיל רבב בעובד, כללי הצדק הטבעי והתכלית של השימוע מחייבים שימוע משותף של קבלן כ"א ומזמין השירות על מנת שמלוא המידע הרלוונטי שבגינו המזמין שוקל את סיום ההצבה יעמוד בפני העובד ויתאפשר לו להפריך את הטענות כלפיו.

על קביעה זו הגיש קבלן כוח אדם ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.


לונג סטורי שורט - בית הדין הארצי לעבודה קבע כי בנסיבות מסוימות יש להכיר לעניין ספציפי בקבלן כוח אדם או במזמין השירות (איפה שהעובד הוצב ועבד) כמעסיק של העובד וזאת בהתאם לתכלית משפט העבודה. ביה"ד הארצי פסק כי יש להטיל על מזמין השירות חובה לערוך שימוע לעובד קבלן כ"א, כיוון שבהיעדר חובה שכזו זכות הטיעון של עובד הקבלן נפגעת.

עוד הדגיש בית הדין הארצי כי - ביה"ד הארצי גם הדגיש כי אין משמעות הטלת חובת השימוע על מזמין השירות משום קביעה כי מזמין השירות הוא מעסיק במשותף של עובד הקבלן לכל דבר ועניין או אחראי גם לזכויותיו האחרות של עובד הקבלן כ"א ועניין זה ייקבע בכל מקרה לגופו על יסוד התשתית העובדתית הקונקרטית והמבחנים שנקבעו בפסיקה.





5. משיכת כספי פיצויים מקופת פנסיה על ידי מעסיק אפשרית במקרה של גניבה ממעסיק

מראה מקום - ע"ע (ארצי) 9776-10-19 שמעון שוקרון נ' דקסל בע"מ

הסיפור העובדתי

שמעון שוקרון עבד כקניין רכש בדקסל בע"מ. בעקבות מידע שהגיע לדקסל כי שוקרון גונב מהחברה ולכן הוזמן לבדיקת פוליגרף. ביום הבדיקה טען שוקרון כי לא הוא לא ישן והוא נוטל כדורים ולכן לא בוצעה בדיקת הפוליגרף אך התקיימה ישיבת בירור עם שוקרון אשר צולמה ללא ידיעתו. בישיבה הטיחו בפני שוקרון את האשמות על המעשים של הגניבה והפרת אמון. שוקרון הודה בביצוע המעשים ולאחר מכן חתם על "הסכם סיום עבודה" ובתוכן ההסכם הודאה על "מכירת פסולת ברזל של החברה ונטילת תמורתה לכיסו, וכן בקבלת טובות הנאה מספקים של החברה".

עוד הוסכם כי אם שוקרון לא ישלם לדקסל סכום של 500,000 ₪ במועדים הנקובים בהסכם, יעמוד חובו על סכום הנזק בו הודה ולדקסל תעמוד הזכות להיפרע גם בגין נזקים נוספים. כמו כן הוסכם כי יחסי העבודה בין הצדדים יסתיימו לאלתר, ללא תשלום פדיון הודעה מוקדמת והשלמת פיצויי פיטורים, וכי לפנים משורת הדין ישוחררו לטובת שוקרון הכספים שנצברו עבורו בקרן הפנסיה.

שוקרון לא שילם את החוב המוסכם וניסה לבקש מדקסל למחול על התחייבותו אך דקסל סרבה לבקשתו. בעקבות כך שלח שוקרון מכתב מעורך דין ובו נטען כי ההסכם וההודאה בטלים כי הוא חתם עליהם בכפייה ובתנאים של עושק ומבלי שהבין את תוכנם. עוד נטען כי פוטר ללא שימוע כדין.

בתגובה הגישה דקסל תביעה לבית הדין לעבודה לחיוב ההסכם ולהשיב את כספי הפיצויים שהופקדו לשוקרון על ידי דקסל בקרן הפיצויים על שמו במהלך תקופת ההעסקה.



לונג סטורי שורט - בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה של דקסל וקבע כי מעשיו של שוקרון עולים כדי גניבה ממעסיק בנסיבות חמורות ולכן יש לשלול באופן מלא את זכותו לפיצויי פיטורים. לעניין השבת כספי הפיצויים שבקופה למעסיקה, ניתן עיכוב לביצוע הצו עד למתן החלטה אחרת או עד שיגיש העובד בקשה למשיכת כספים מהקרן.

שמעון הגיש ערעור על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה וטען כי ההודאה, החתימה על ההסכם לא היו מרצון חופשי אלא בכפייה תוך ניצול לרעה את מצבו אחרי לילה בלי שינה ותחת השפעה של כדורים.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי אכן שוקרון סיים העסקתו בנסיבות השוללות פיצויי פיטורים כמו כן נקבע כי המעסיקה זכאית לכספים הצבורים בקרן בין באמצעות תשלומם על ידי שוקרון , במישרין או במימוש נכסים, ובין על ידי מימושם בדרך של העברתם ממבטחים. עם זאת, משפסק הדין יבוצע, בעקבות אישור העיקולים, באמצעות ההוצאה לפועל, חזקה על רשם ההוצאה לפועל כי במסגרת סמכויותיו, ישקול את הפגיעה הנובעת מהעברת כספי הפיצויים כל עוד לא הוגשה בקשת משיכה על ידי שוקרון או לא הגיע המועד לקבלת קצבה ויבחן את האפשרות למיצוי החיובים אף ללא הפגיעה דלעיל.



6. התפטרות בדין מפוטר (חוק פיצויי פיטורים) מול חוק עבודת נשים (איסור פיטורים ללא היתר)

מראה מקום - ע"ע (ארצי) 673-01-19 המטבח של רמה בע"מ נ' מירב בן דוד


הסיפור העובדתי

מירב בן דוד הועסקה במשך 3 שנים במסעדה "המטבח של רמה" וזאת עד שלטענתה נאלצה להתפטר מעבודתה בשעה שהיא בהריון ושלחה למעסיקה הודעת התפטרות. לטענת העובדת מהרגע שהיא הודיעה שהיא בהריון השתנה היחס אליה בצורה דרמטית. על פי עדות העובדת נשללו ממנה סמכויות באופן שהוציאו מתוכן את תפקידה במסעדה, כמו כן החלו לצוץ טענות לגבי מקצועיות עבודתה וגרמו לה למציאות בלתי נסבלת - "מתוך מטרה להביא בסוף שתעזוב את עבודתה". בסופו של דבר העובדת לא יכלה לשאת עוד את היחס כלפיה והודיעה על התפטרותה.



לונג סטורי שורט - בית הדין האזורי פסק לעובדת פיצוי מכוח חוק עבודת נשים ומכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בסך 350,000 ש"ח.

המעסיקה הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ושם הדעות נחלקות.

על פי דעת הרוב - בית הדין הארצי קובע כי ראשית העובדת היא זו שהתפטרה. שנית, אין להרחיב את סעיף 9 לחוק עבודת נשים ( "הגבלת פיטורים") למקרים בהם התפטרה העובדת מעבודתה גם אם התפטרות תחשב כהתפטרות בדין מפוטר ( למשל - בשל הרעת תנאים). הנימוקים לכך -

  1. נימוק לשוני - סעיף 9 לחוק עבודת נשים מדבר על "פיטורים" ולא על "התפטרות בדין מפוטר";

  2. על פי סעיף 9 לחוק עבודת נשים נדרש היתר מראש לפיטורי אישה בתקופה המוגנת (למשל - בהריון) ולכן אי אפשר לקבל היתר מראש אם ההתפטרות היא ביוזמת העובדת.


דעת המיעוט, מפי הנשיאה וירט ליבנה, סברה כי יש להרחיב את יריעת ההגנה מכוח סעיף 9 לחוק עבודת נשים בנסיבות מתאימות, גם על פיטורים בדרך של התנהגות. הנשיאה קבעה כי ממכלול הראיות עולה כי העובדת פוטרה בהתנהגות וכי באופן שיטתי פעלה המעסיקה לדחוק את רגלי העובדת ההרה מחוץ למקום עבודתה. אי הכרה בהתנהגות זו כמעשה פיטורים חוטא הן לתכלית החוק והן לכוונת המחוקק ולכן יש להרחיב את ההגנה ולהכיר בהתפטרות העובדת כפיטורים שלא כדין בניגוד לסעיף 9 לחוק עבודת נשים (פיטורים ללא היתר).


בית הדין הארצי הפך את פסק הדין האזורי וקבע כי לא התקיימו פיטורים שלא כדין ומשכך העובדת לא זכאית לפיצויים ברכיב זה אך וקבע לעובדת פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה בשל התנהגות חסרת תום הלב של המעסיקה.



7. תביעות של שחקני כדורגל - למי סמכות השיפוט?

מראה מקום - בר"ע (ארצי) 39365-03-20 תומר בן יוסף - מועדון הכדורגל א.ג בית"ר ירושלים (2001) בע"מ


הסיפור העובדתי

שחקני כדורגל של מועדון בית"ר ירושלים הגישו תביעה לפיצויי פיטורים שלא כדין נגד המועדון. היחסים בין שחקני כדורגל למועדון מוסדרים בהסכם ובהתאם לתקנוני ההתאחדות לכדורגל בישראל.

על פי חוק הספורט, תשמ"ח 1988 הסכמות הבלעדית לדון בסכסוכים הקשורים לענף הכדורגל הינה של המוסד לבוררות ולא של בית הדין לעבודה ולכן לבית הדין אין סמכות לדון בתביעות של השחקנים (על אף שמדובר בתביעות הקשורות לענייני עבודה).


כמו כן, בהסכם בין השחקנים למועדון קיימת תניית בוררות המחייבת את הצדדים להתדיין במסגרת מוסדות הבוררות הפנימיים, בכל סוגיה בנוגע לטופס זה וליחסים החוזיים בין הצדדים.לטענת המועדון, למוסד הבוררות של ההתאחדות לכדורגל ידע ויתרונות רבים לתועלת ניהול תובענות העוסקות גם בחוקי מגן, בשל מומחיותו והיכרותו עם המאפיינים המיוחדים של ענף הכדורגל.


בית הדין האזורי קיבל את טענות המועדון והורה לעכב את ההליכים ולהעביר את הדיון למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל שכן הוא האכסניה המתאימה לדון בענייני השחקנים.

על החלטה זו הגישו השחקנים בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.



לונג סטורי שורט -

בית הדין הארצי ביטל את החלטת בית הדין האזורי שהורתה על עיכוב ההליכים בתובענות שהגישו המבקשים והעברתן להכרעה בבוררות לפי תקנון המוסד לבוררות בהתאחדות לכדורגל בישראל, והורה כי הדיון יימשך בבית הדין האזורי לעבודה.

עם זאת, בית הדין הארצי לא קבע הלכה בנוגע לסמכות בית הדין לדון בתביעות של שחקני כדורגל אך מדובר בפסק דין שבהחלט יכול לפתוח פתח גדול לתביעות עתידיות מסוג זה.