• Adv. shani ben shetrit

העסקת עובדים זרים בתקופת הקורונה

עובדים זרים זכאים למלוא הזכויות כמו עובדים ישראלים ובזכויות נוספות בהתאם לחוק עובדים זרים תשנ"א 1991. אי קיום הוראות החוק בעניין זה עלול להוביל לתביעות בבית הדין לעבודה כמו גם בפתיחת חקירות, הליכים פלילים, קנסות וסנקציות נגד המעסיק.

העסקת עובד זר תעשה אך ורק לאחר מתן היתר ייעודי שהונפק על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ובטרם כניסת העובד הזר לשטח ישראל. ההעסקת עובד זר ללא היתר כדין הינה עברה על החוק.


על המעסיק החובה לדעת, להכיר וליישם את זכויות העובדים הזרים


תנאי העסקתה של עובד זר הינם, ברובם הגדול, זהים לתנאי העסקה של עובד ישראלי ועליהם מתווספות הוראות ייחודיות. כך למשל, עובד זר זכאי, בדיוק כמו עובד ישראלי לחופשה שנתית, הבראה, פנסיה, פיצויים, תלוש שכר, שעות נוספות (פרט לעובדי סיעוד) חלק מקצבאות הביטוח הלאומי (תאונת עבודה, דמי לידה ועוד) וכו'.


בנוסף לזכויות הכלליות, זכאי עובד זר לביטוח רפואי והזכות למגורים הולמים (ראו מטה תיקון החוק בעניין מגורים הולמים לעובדי בניין, תעשיה וחקלאות). לעובדי סיעוד ניתנים בדרך כלל "דמי כיס" שהם חלק מהשכר ומשולמים לאורך כל החודש, בדרך כלל בסופי שבוע.

בעקבות משבר הקורונה הסדירה מדינת ישראל שורה של הקלות למעסיקים עובדים זרים בקבלת היתרים להעסקה. חשוב לזכור כי כל הזכויות של העובדים הזרים עומדות בתוקף ויש לקיימן במלואן כל העת ומשבר הקורונה אינו פתח לפגיעה בזכויותיהם.


עובדי סיעוד


עובדי סיעוד בדרך כלל שוהים בבית המטופל לאורך כל היום והשבוע, למעט ביום החופשי. למשפחות רבות עולה החשש בקשר ליום החופשי כיוון שביום זה העובדים נוהגים לנסוע למפגשים חברתיים ומשפחתיים ונחשפים לקהל רחב של אנשים. באופן כזה הופך העובד, המטפל, למקור הדבקה פוטנציאלי.

זכרו כי אסור למנוע מהעובד את היום החופשי שלו והוא רשאי לעשות בו כרצונו. עם זאת, על העובד חלות החובות, ככל שאר אזרחי ותושבי ישראל, כמו שמירת מרחק ועטיית מסיכה.


מיזם מגן אבות ואמהות פרסם לאחרונה תוכנית לאומית למתן מענה למטופלים סיעודיים קשישים ובתוכה הנחיות שימושיות במקרים של חשש להידבקות, ניטור ומעקב אחר מצב רפואי ועוד. ותוכלו להוריד את החוברת כאן.


שימו לב - עובדים זרים אינם זכאים לדמי אבטלה כך שאין משמעות להוצאתם לחל"ת בדומה לעובדים ישראלים. משמעות הדבר כי הוצאת עובד זר לחל"ת תהיה על חשבונו. אפשרות זו קיימת אך ורק אם העובד מסכים לכך אחרת הדבר יחשב כמעשה פיטורים.

כמו כן, עובד זר שנדבק בנגיף הקורונה תוך כדי ועקב עבודתו זכאי להגיש תביעה לפגיעה מהעבודה בשל נגיף הקורונה מהמוסד לביטוח לאומי. הביטוח כולל גם זכאות לטיפולים רפואיים ושיקום מקצועי.

על זכאות לדמי פגיעה וקצבת נכות או מענק בשל מחלת הקורונה כתבתי פוסט שלם ותוכלו לקרוא הכל כאן.


עובד זר אשר נדרש לבידוד

עובד השוהה בבידוד בשל נגיף הקורונה זכאי לדמי מחלה כחוק. כזכור, מדינת ישראל הנפיקה תעודת מחלה גורפת לכל הנדרשים לבידוד / חולים. לאחרונה קבע בבג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד נ' מדינת ישראל ( 27.7.2020) כי התעודה הגורפת תעמוד בתוקף עד סוף ספטמבר 2020 ולכן, עובדים (כולל עובדים זרים) שיאלצו להיכנס לבידוד החל מיום 1 באוקטובר 2020 ולא יימצאו כחולים, לא יהיו עוד זכאים באופן אוטומטי לתשלום דמי מחלה מטעם המעסיק.


מיקום הבידוד - כמה שיותר רחוק מהמטופל הסיעודי ועל חשבון המעסיק.


הסדרת היתר העסקה והזמנה של עובד חדש לארץ בזמן הקורונה

כיוון שקיימת הגבלה על כניסת זרים לישראל נקבעו הקלות למטופלים סיעודיים המעוניינים להעסיק עובד זר.

כידוע, הזמנה של עובד חדש תתבצע באמצעות אגף היתרים ברשות האוכלוסין וההגירה וההזמנה תבוצע רק לאחר עמידה בכל התנאים ובקבלת היתר כדין.

לאחר הגעתו של העובד הזר לישראל עליו לשהות בבידוד במשך 14 ימים. הבידוד לא יתבצע בביתו של המטופל הסיעודי. כמו כן, הבידוד הינו באחריות המעסיק וגם על חשבונו.

בנוסף, על המעסיק החובה לדאוג לכך כי למטפל ישהה במגורים נאותים לדאוג לו לכלכלה, לבטח את העובד בביטוח רפואי, ולדאוג כי העובד הבין שהוא נכנס לבידוד של 14 ימים, לדאוג לאיש קשר שהעובד יוכל לפנות אליו במידת הצורך ולמסור לעובד את כל מספרי החירום.


על המעסיק חלה החובה לדווח למשרד הבריאות על הגעתו של העובד הזר לארץ ועל כניסתו לבידוד.

להגשת הודעת דיווח על עובד זר שהוזמן לארץ והוכנס לבידוד יש ללחוץ כאן.


בקשה הומניטרית להעסקת עובד זר בסיעוד

מטופל סיעודי שרוצה להאריך את היתר ההעסקה של העובד הזר בסיעוד מעבר ל 63 חודשים שהעובד שהה בארץ יכול להגיש בקשה מיוחדת להמשך העסקה מטעמים הומניטריים. כיום לא נדרשת עוד הוכחת קשר בין המטפל למטופל (בעבר היה נדרש קשר של שנה לפחות).

את הבקשה יש להגיש בצירוף מלוא המסמכים הנדרשים על פי נוהל הטיפול בבקשות להארכת רישיונות ב/1 בענף הסיעוד מטעמים הומניטריים מיוחדים וחריגים לפי סעיף 3א (ב1) לחוק הכניסה לישראל ובצירוף חוות דעת מקצועית ומנומקת הנוגעת לתלות והצורך בין המטופל לעובד הזר ועל כך שניתוק הקשר עלול לגרום לפגיעה חמורה במטופל.


הקלות בהיתרים להעסקת עובדים זרים


רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה שורה של הקלות לקבלת היתר לקליטת עובדים זרים בסיעוד למעסיקים שיש בידם היתר העסקה כדין.

בין הקלות אלו ניתן למצוא -

  1. הקלות לעניין קליטת עובדים זרים לסיעוד השוהים עד תום 51 חודשים בישראל, אשר לא הועסקו כדין מעל 90 ימים;

  2. הקלות לעניין העסקת עובדים זרים לסיעוד השוהים בישראל בין 63-52 חודשים - כך שגם מטופלים ‏סיעודיים ‏בעלי ‏היתרים ‏פנויים ‏שאין להם עובד זר קבוע בחו"ל,‏אלא ‏הם‏ זקוקים לעובד זר מכל ‏ סיבה אחרת,‏ יהיו רשאים להעסיק באופן זמני גם עובדים זרים השוהים בישראל בין 63-52 חודשים בישראל.

  3. הארכת תקופת ההעסקה הזמנית - לגבי ‏מטופל ‏סיעודי ‏שקלט ‏עובד ‏זר ‏מחליף השוהה‏ בישראל בין ‏63-52 חודשים לשמש כמחליף לעובד קבוע שיצא לחופשה השנתית בחו"ל (אינטרויזה) אך בשל משבר הקורונה טרם חזר לעבודתו בישראל, ינתן היתר מיוחד להמשיך להעסיק את העובד הזמני עד שובו של העובד הקבוע (מעבר ל 90 ימים).

  4. בכל מקרה רישיון העובד הזר יוארך עד תום 63 חודשים בישראל בלבד, בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל. ‏לאחר מכן, ככל ויהיה צורך, יש להגיש בקשה הומניטרית.

עובדים זרים בתעשייה, בינוי וחקלאות


עובדים זרים בתעשייה בינוי וחקלאות זכאים לכל הזכויות הקבועות בחוק - חג, פנסיה, פיצויים, חופשה, הבראה וחלק מקצבאות הביטוח הלאומי. כמו כן קיימים שורה של חוקים המגנים על העובדים הזרים מפני ניצול, כך לדוגמא אסור להחזיק בדרכון זר של עובד, יש מגבלת סכומים/ רכיבים שניתן לנכות משכרו של עובד, אסור לגבות דמי תיווך בגין העסקה של עובד. על המעסיק החובה החוקית להסדיר את תשלומי הפנסיה והפיצויים של העובדים הזרים בחסכון או בקופת גמל.


בנוגע לעובדים זרים שהם מסתננים (כלומר - נכנסו לישראל דרך תחנת גבול שאינה רשמית) באפריל 2020 ביטל בית המשפט העליון את ההוראה שחייבה את המעסיק לנכות 20% משכר העובד לטובת הפקדון וקבע כי החובה חלה אך ורק על המעסיק ועליו להפקיד 16% לטובת הפקדון וזאת מהיום הראשון לעבודתם. הפקדון הינו החלופה לביטוח פנסיוני. מעסיק שלא יפקיד כספי פיקדון לעובד מסתנן צפוי לקנסות והליכים פלילים.


ביום 4.8.2020, הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק עובדים זרים (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס' 21) שתעמוד בתוקף עד 5.11.2020 (עם אופציה להארכה). במסגרת תיקון החוק הוטלה חובה על מעסיקים בענפי התעשייה, הבינוי והחקלאות לספק מגורים, ביטוח רפואי ותנאים נוספים גם לעובדים פלשתינאים, לאור העובדה שמהלך משבר הקורונה, עובדים אינם יכולים לחזור לביתם ולכן נשארים ללון בשטח מדינת ישראל. יובהר כי החוק חל על עובדים בעלי היתר שהייה בתוקף המאפשר לינה בישראל.

הוראת השעה קובעת כי כי חלה חובה על מעסיקים בענפי התעשייה, הבינוי והחקלאות לספק לעובדים מגורים הולמים וביטוח רפואי. כמו כן עדכנו את הקריטריונים ל-"מגורים הולמים" והם:

  • מגורים אשר מותקנים בהם חלונות ודלתות.

  • מגורים המיועדים למגורי אדם שיש אליהם דרך גישה בטוחה.

  • המרחב האישי של כל עובד לא יפחת מ-4 מטרים רבועים.

  • מיטה נפרדת לכל עובד.

  • עד שישה אנשים בחדר.

  • מגורים הכוללים שירותים ומקלחת.

  • מגורים הכוללים מטבח

  • מגורים הכוללים מכונת כביסה.

  • מגורים אשר מחוברים למים זורמים וחשמל.

ניכויים משכר העובד

מעסיקים בחקלאות והתעשייה יהיו רשאים לנכות משכר העובד סך הוצאות כקבוע בתקנות עובדים זרים (ניכויים משכר בעד מגורים הולמים) תש"ס 2000. בעוד מעסיקים בתחום הבניין אינם רשאים לנכות משכר העובד את הוצאות המגורים.


אני כאן עבורכם

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שני בן שטרית