• Shani Ben Shitrit

למה העסקה קבלנית צריכה לעבור מהעולם? בקצרה על גישור בעבודה ומה הדין לגבי העדרות בשל תנאי מזג אוויר?

השבוע הפגינו סטודנטים ופעילים באוניברסיטת בן גוריון בנגב בדרישה להפסיק את ההעסקה הקבלנית במוסד ולהעביר את עובדי הנקיון של המוסד להעסקה ישירה.


לפני שאסביר מדוע לטעמי צריך להעביר לחלוטין מהעולם העסקה קבלנית נבאר כמה מונחי יסוד. כשמדברים על העסקה קבלנית מתכוונים לקבלן כוח אדם או קבלן שירותים. קבלני כוח אדם מספקים עובדים למעסיק כדי שישתלבו בעבודה השוטפת של המעסיק וזכויותיהם מוסדרים במסגרת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו – 1996 (להלן:"חוק קבלני כוח אדם") הקובע "תנאי העבודה, ובמקום שיש בו הסכם קיבוצי - הוראות ההסכם הקיבוצי, החלים על עובדים במקום העבודה שבו עובדים גם עובדי קבלן כוח אדם, יחולו, לפי העניין, על העובדים של קבלן כוח האדם המועסקים באותו מקום עבודה, בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולוותק בעבודה אצל המעסיק בפועל". עוד קובע החוק: "לא יועסק עובד של קבלן כוח אדם אצל מעסיק בפועל תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים; יראו רציפות בעבודה לעניין סעיף זה אפילו חלה בה הפסקה לתקופה שאינה עולה על תשעה חודשים". כמו כן בפסיקה נקבעה דרך להבטחת זכויותיהם של עובדי חברות כוח אדם באמצעות השתת אחריות על המזמין כלפי עובד הקבלן, במקרה והקבלן אינו ממלא חובתיו כלפי העובד.


לעומתם, עובדי קבלן שירותים אשר מספק לארגון המזמין "מוצר מוגמר" בתחום מסויים כמו שירותי נקיון, אבטחה, הסעדה, חוק קבלני כוח אדם לא חל עליהם. על עובדי קבלן שירותים חלים צוי הרחבה שונים (למשל - צו הרחבה בענף הנקיון או צו ההרחבה בענף השמירה וכדומה).


במאמר שנכתב ע"י ד"ר יוסי רחמים, שוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה והשפעתו על משפט העבודה (המשפט כד תשע"ה 462-425), מפרט ד"ר רחמים את הפגיעה שנגרמת לעובדים בעקבות צורת ההעסקה הקבלנית אשר, בין היתר, אינם יכולים להקים ארגון עובדים יציב במקום העבודה, מפוזרים בין המזמינים השונים ולכן מנותקים אחד מהשני וכך מנוטרלים, כלשונו, מנסיונות התארגנות מול הקבלן, כמו גם מדובר בצורת העסקה שפוגעת ביחסי עבודה קיבוציים ומשכך מקטינה את כמות העובדים הזכאים להגנה של משפט העבודה הקיבוצי וכדומה. בדרך כלל "עובדי קבלן" הם עובדים מוחלשים, זרים, מהגרים, חסרי השכלה וחסרי כישורים לנהל משא ומתן מול מעסיק בעלי כוח מיקוח אפסי וזאת בשל מעמדם הסוציו אקונומי הנמוך. ד"ר רחמים הגדיר אוכלוסיית עובדים זו כ"טרף קל" לקבלני השירות שמנצלים אותם בעבודה תוך הפרה של חוקי העבודה. לכו לקרוא את המאמר המלא.


העסקה קבלנית היא פרקטיקה של ניצול. למעשה מדובר בשני גופים כלכליים שעושים שימוש בעובד, כאילו היה מצרך, ומשלמים לו את המינימום בחוק (לא פעם גם פחות) וכך למעשה "גוזרים קופון" בצורה של עמלות לקבלן ועלויות נמוכות למקבל העבודה / המזמין בעיקר כאשר מדובר במזמין מהמגזר הציבורי שהוא המזמין העיקרי בישראל של עובדי קבלן. באותו עניין נציין כי העסקה קבלנית במהמגזר הציבורי מאפשרת לעקוף את מגבלות חוק יסודות התקציב וחוק שירות המדינה (מנויים) כיוון מדובר ברכישת שירותים (כאילו שאין בני אדם במשוואה הזו), כמו כן מאפשרת גמישות בניהול השירות במידה וצריך עוד "נותני שירות" יותר או פחות במועדים שונים, כמובן שזו שיטה נהדרת שאינה קושרת את המזמין לחובות הקבועות בדין של הסכמים קיבוציים או ענפיים שמהם נהנים עובדי המגזר הציבורי, שכן כאמור מדובר בשירות ולפיכך גם לא מתקיימים ביחסי עובד – מעסיק על כל המשתמע מכך.

העובד, שנמצא לחוץ בין שני הענקים האלו, אינו אלא כלי במשחק (קפיטלסיטי) גדול ממנו, בעל אפס יכולת השפעה. בדרך כלל לעובד אין קשר למעסיק אשר פעמים רבות כלל לא מכיר את העובד. מדובר בעובדים "שקופים" שסובלים על בסיס קבוע מפגיעה בשכר ובזכויות, ניידות גבוהה, חוסר בטחון ואי וודאות לגבי יום המחר, כמעט תמיד מדובר בעובדים שסובלים מהתעמרות, תחושת ניתוק וניצול, העדר שייכות ובידוד, אי שיווין, חוסר בטחון לגבי העתיד הכלכלי וקושי לתכנן את העתיד האישי בשל חוסר יציבות תעסוקתית וכמובן, קושי בהתאגדות וקושי (ופחד) לעמוד על זכויות.


​אז למה אנחנו רוצים שהעסקה קבלנית תעבור מהעולם (אם לא השתכנעתם עד כה)?

התשובה החברתית – כפי שכתוב בהצהרת פילדלפיה העבודה אינה מצרך אלא מימוש יכולתו של העובד ולכן חלק מאישיותו ולפיכך הגנה על העובד מהווה הגנה על כבודו. העסקה עקיפה מתייחסת לאדם כמצרך, שירות ותו לא.

התשובה הכלכלית – בסופו של דבר זה עולה לנו הרבה יותר. יותר קצבאות, יותר תמיכה כלכלית, יותר אנשים שידם אינה משגת רפואה ומזון, יותר אנשים מבוגרים שהגיעו לגיל פרישה ואין בידם פנסיה ראויה לחיות ממנה בכבוד.


לבחור בגישור כאמצעי ליישוב סכסוכים גם בסכסוכי עבודה


גישור כאמצעי ליישוב סכסוכים בעבודה. למה זה טוב? ובכן, מהרבה מאוד סיבות. גישור טוב לנו מבחינה אישית, כלכלית וגם מבחינה חברתית.

גישור יכול לספק פתרון יצרתי לסיום הסכסוך תוך כדי שהוא מביא לידי ביטוי את רצון הצדדים ומאפשר להם להשמיע את קולם. יותר מכך, השליטה בהליך נמצאת בידיים שלהם. גישור מאפשר פיוס ואפילו המשך פעילות משותפת לאחר שהצדדים "שמו את הכל מאחור". גישור הוא הליך וולנטרי, סודי, אינו כפוף לפרוצדורה ולכן מאפשר לצדדים "לפתוח" את הכל. גישור הינו הליך חסכוני באופן משמעותי מהליך משפטי מה גם שהוא מהיר יותר וממוקד. הליך גישור מוצלח ומספק יאפשר לצדדים לחזור לשגרת חייהם במינימום פגיעה ומקסימום שלווה פנימית.

ולמה מבחינה חברתית? המובן מאליו הוא כי גישור מפחית את העומס על בתי המשפט ובכך מסייע ביעילות המערכת. אך גישור גם מצמצם מחלוקות, מחדד את חוש ההקשבה שלנו, מעודד הידברות ומעודד פתרונות של שלום בין אנשים.



שבוע סוער – אנחנו נשארים בבית


מזג האויר הסוער ליווה אותנו במהלך כל השבוע. קור, גשם, רוחות היו מנת חלקנו במשך כל היום והלילה. בדיוק מזג אויר שקורא לנו להישאר בבית ולהתכרבל בשמיכה מול מפזר חום עם קערית חמה של מרק. לצד התמונה החמימה והנעימה הזו יש את מציאות חיינו ורובנו צריכים לצאת לעבודה ולהתפרנס.

אך עולה השאלה – האם העדרות מהעבודה בשל מזג אויר (בענינו – סוער וגשום) הינה העדרות מוצדקת?

ובכן – לא.

כיוון שאנחנו כבר חכמים, אנחנו יודעים שלכל כלל, כנראה, שנמצא גם חריג. ולכן, העדרות בשל מזג אויר אינה העדרות מוצדקת אלא אם המעסיק התיר את ההעדרות, ואז ההעדרות תנוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד, (וגם פה יש חריג לחריג) אלא אם כן הוסכם אחרת בין הצדדים במסגרת הסכם אישי/ מטיב/ קיבוצי וכו'.. הקובע כי ההיעדרות לא תנוכה ותשולם כיום עבודה רגיל.

ואז עולה שאלה אחרת – אוקי, לא ישבתי בבית והתכרבלתי בשמיכה בכיף שלי, אלא ממש לא יכולתי להגיע לעבודה כי חסמו כבישים, כי יש הצפה, כי השלג חסם לי את הדלת. האם לא מדובר בהעדרות מוצדקת?? (באמת, קצת אנושיות !)

גם פה, התשובה היא – לא. יום ההיעדרות של העובד ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית, אלא אם כן הגיעו העובד והמעסיק להסכם שההעדרות לא תנוכה מהמכסה ותשולם כרגיל, כאילו העובד הגיע לעבודה.

עם זאת, ההלכה קובעת כי עובד יהיה זכאי לשכר אם הוא התייצב למקום עבודתו, מוכן ומזומן לעבוד אך המעסיק מיוזמתו לא סיפק לו עבודה.


ביננו, מה כבר יש לעשות בבית?...


סוף שבוע נעים

שני

אני כאן עבורכם

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שני בן שטרית