• Shani Ben Shitrit

פוסט ראשון לשנת 2020 - שנה ל"חוק הטיפים", הסכם קיבוצי עם מד"א וזכויות עובדים לתשלום ימי מחלה.

שמחה ומתרגשת לשתף את הפוסט הראשון בבלוג החדש שלי לשנת 2020.

שנת 2019 היתה אחת השנים המשפיעות ביותר על חיי, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית ואם הייתי צריכה לבחור מילה שתאפיין אותה בצורה הכי טובה הייתי בוחרת במילה "צמיחה".

ביטוי ל"צמיחה" מצאתי גם בפסקי הדין הרבים שיצאו תחת ידיהם של בתי הדין לעבודה (אזוריים וארצי), אשר ציינו השנה יובל להיווסדם, בהתמודדותם עם השינויים החברתיים בישראל ואשר מצאו ביטוי גם בשוק העבודה, כך לדוגמא היחס כלפי הטרדות מיניות בעבודה, אפליה וגזענות. כמו כן, בתי הדין לעבודה לומדים ומלמדים דרכי התמודדות עם סוגיית הנוגעות לפרטיות במקום העבודה בעיקר בעידן הפרוץ שאנו חיים בו כאשר "האח הגדול" צופה, עוקב, מנטר ולומד כל צעד שלנו כחברה בכללותה כמו גם כעובדים במקום העבודה.

מגמת צמיחה והתפתחות באה לידי ביטוי גם בכל הנוגע לגבי מעמדו של עובד במקום העבודה ולגבי מעמד הידע שצבר במסגרת עבודתו וזאת במקביל לצמצום הלגיטימציה ביחס להעסקה משותפת/ משולשת ושאר ירקות.

אך אל לנו לטעות, הדרך עוד ארוכה מאוד. עובדים, אזרחים תושבים מדינת ישראל ומבקשי עבודה ממדינות זרות סובלים על בסיס יום יומי מקיפוח, ניצול, אפליה, הטרדות, התעמרות והפרות חוזרות ונשנות של חוקי העבודה – לפיכך, יש עוד עבודה.



ולאחר שנאמרו כל אלו, הרי שעל כתפיה של שנת 2020 נטל כבד מאוד. מצופה ממנה כי תמשיך לצמוח להצמיח ענפים חדשים שיספקו סעד וכלים משפטיים למקרים שטרם קיבלו מענה ספציפי לצרכים שלהם ואני מתכוונת לעובדים שאינם בהעסקה קונבנציונאלית, עובדים שחווים התעמרות במקום העבודה, נשים עובדות שאינן מקבלות מענה מודרני לצורכיהן, כמובן שלא נשכח את זכויות משפחות חדשות ומשפחות חד מיניות במקום העבודה, עובדים זרים והרשימה עוד ארוכה...


שנה אזרחית מוצלחת, מלאה בהגשמה עצמית וכמובן בצמיחה.

שני


.....

שנה לחוק הטיפים

תֶּשֶׁר

זכר; שורש תשׁר; נטייה תְשָרים, תִשְרי־

סכום כסף מועט שנוהגים להוסיף לנותן שירות (למלצר, לסבל וכדומה) מחוץ לשכר שהוא מקבל מן המעביד (בלועזית: טִיפּ).

(מתוך – האקדמיה ללשון עברית)

......

בינואר 2019 נכנסה לתוקף קביעה של בית הדין האזורי לעבודה המכונה "חוק הטיפים". למעשה מדובר במדיניות חדשה שביקשה להסדיר את מעמד הטיפים של המלצרים כך שיחשבו כשכר עבודה לכל דבר ועניין. על פי המדיניות – הטיפים ירשמו וידווחו בפנקסי המסעדה, ומהם ישולם שכר, זכויות סוציאליות ומס הכנסה ובכך תסתיים תקופת ההכנסות הלא מדווחות של הטיפים והמשמעויות לכך.

לצד שאלות מיסוי רבות בעניין זה (כמו למשל – האם יש לשלם מע"מ על הטיפים? – בכל מקרה זו שאלה שאינה בסמכותו של בית הדין ולכן לא ניתן לה פתרון בפסק הדין וטרם ניתן לעניין זה פתרון מעשי), צצו לא מעט שאלות לגבי היישום בפועל של המדיניות. היום, שנה אחרי, רבים בענף המסעדנות עדין לא מבינים לגמרי איך ליישם את המדיניות החדשה באופן שבה התכוון בית הדין, דבר אשר גרר הולדה של הפרות חדשות מצד מעסיקים כמו ניכויים שלא כדין משכר העבודה, הסכמי עבודה עם סעיפים בעלי ספק לגבי נפקותם המשפטית, ומהצד השני, נטישה של עובדים לא מסופקים את הענף בשל היותו "לא משתלם".


המצב עובר ל"חוק הטיפים" הציג תמונה עגומה של ענף הנתפס כענף פרוץ ולא בכדי. עובדים בענף המסעדנות מעידים על חוויות שליליות רבות והפרות על גבי הפרות של חוקי העבודה בישראל, כך לדוגמא – עובדים רבים מכירים את המונח "סטנד ביי" שהוא למעשה הגעה למקום העבודה והמתנה בצד, ללא עבודה ומבלי לקבל על כך תשלום עד שידרש תגבור אם ידרש. כמו כן עובדים מעידים על פיטורים שלא כדין, מהרגע להרגע מבלי לקבל על כך פיצויים, על אי הפרשות לפנסיה (או גרוע מכך – ניכויי לפנסיה ללא הפקדה בקרן הפנסיה), אי תשלום שעות נוספות, שעות שבת, אי מסירת תלושי שכר ועוד.


במסגרת עבודתי האזנתי לעשרות עדויות של עובדים אשר חשפו אותי, לפרטי פרטים, לתופעות המטרידות בענף כאשר מתוכם תפסה את תשומת ליבי התופעה מטרידה מאוד של הנפקת תלושי שכר בסך "0" שקלים. ההסבר הוא פשוט – הטיפים משלמים את השכר. כיוון שהמלצרים קיבלו את הטיפ לכיסם בסוף משמרת (בדרך כלל סכום גבוה משמעותית משכר מינימום) אז הסכום שהתקבל לא נרשם ומשכך לא מוכר כשכר, המעסיק לא משלם פנסיה ופיצויים כי השכר הקובע הוא "0", ובכלל לא משולם ביטוח לאומי ומס בריאות. וכך, בסיום יחסי העבודה – אין פיצויים, אין פנסיה, מה גם שאין פיצוי בגין תאונות עבודה / נכות מהעבודה ואין דמי אבטלה...

אז נכון שהעובדים מקבלים סכום נאה של מזומן לידם בסוף משמרת אבל חשוב לזכור שמבחינת רישום – זה לא קרה. ואם זה לא קרה – אז אין זכויות סוציאליות.


חוק הטיפים בא להסדיר את זכויותיהם של העובדים כך שהטיפים שמתקבלים בסוף יום העבודה יחשבו שכר העבודה ולכן יהיוו חלק מהשכר הקובע לכל דבר ועניין לרבות לצורך פיצויים והפרשות פנסיוניות, הודעה מוקדמת וכו'. כמו כן על המעסיק יהיה להתחשב בטיפים בחישוב דמי הביטוח הלאומי ומס בריאות. על פי המדיניות החדשה הטיפ מיועד לתשלום שכר בלבד ולא לכיסוי תשלומים חובה החלים על המעסיק. פרקטיקה של הסכמי עבודה עם "תנייה חורגת" הינה בעייתית ולמעשה חורגת גם מכוונת הפסיקה.

שנה אחרי חוק הטיפים. כוונת הפסיקה היתה טובה - להטיב את מצבם של העובדים, להגן על זכויותיהם הסוציאליות. על פניו נראה שרישום מסודר של ההכנסות, תיעוד הכספים הן בקופת העסק ובעיקר בתלוש השכר מובילים לתשלום זכויות, אך בהעדר הוראות הפעלה מתאימות נפתח פתח חדש לקיצורי דרך, ניצול הבלבול וחוסר הבהירות, הסדרים לא חוקיים בין מעסיקים בעלי כוח לעובדים מוחלשים, חוזים דרקוניים עם ספק גדול לגבי נפקותם המשפטית ונותר המצב שבו הלקוחות משלמים את השכר במקום המעסיק.

.....


הסכם קיבוצי עם מד"א

לאחר שנים רבות של מו"מ הגיעו הנהלת מד"א, משרד האוצר וההסתדרות להסכם שיסדיר את כל תנאי העבודה והשכר של אלפי עובדי מד"א וביניהם פרמדיקים, חובשים, מוקדנים, מדריכים ועובדי מנהל. לפי ההסכם העובדים יעבדו במסגרת של 5 ימים בשבוע וכל יום עבודה נוסף ישולם לפי תעריף של שעות נוספות. בגין עבודה ביום המנוחה השבועי, החל משעה 15:00 ביום שישי ועד לשעה 23:00 במוצאי שבת, ישולם לעובד תוספת 200% לשכר, ובימי חג ישולמו 250% מהשכר. בנוסף, ההסכם החדש מעניק לעובדי מד"א זכויות הוריות כמו יום חופש נוסף להורים ותוספת שכר להורים לילדים עד גיל 12. כמו כן נקבע מנגנון לתגמול עובדים בשל מטלות מיוחדות ועומס עבודה.

.....


שתהיו בריאים

מה צריך לדעת על תשלום דמי מחלה?

הדבר ראשון – שלא תצטרכו ושתמיד תהיו בריאים.

הדבר השני – בהנחה ואינכם חתומים על הסכם מטיב או צו הרחבה / הסכם קיבוצי, אנו נבחן את זכויות דמי המחלה שלכם לפי הדין הכללי שקובע להלן –

לכל עובד שנעדר מהעבודה עקב מחלתו משולמים דמי מחלה, בגבולות מכסת ימי המחלה שצבר.

לכל עובד/ת ישולמו דמי מחלה בכפוף להצגת תעודת מחלה. עבור היום הראשון לא משולמים דמי מחלה. עבור היום השני והשלישי להעדרות בשל המחלה ישולמו 50% משכר העבודה הרגיל והחל מהיום הרביעי והלאה ישולמו 100%, כלומר - תשלום מלא.

כל חודש עבודה מזכה את העובד/ת בצבירת 1.5 ימים לדמי מחלה. אם עבדתם חודש חלקי אז תקבלו את החלק היחסי של הצבירה. על פי החוק ניתן לצבור לכל היותר 90 ימי מחלה.

כמו כן זכאי כל עובד לעשות שימוש במכסה נפרדת של ימי מחלה לשם טיפול בבן משפחתו החולה ולקבל על כך דמי מחלה.

חידוש חקיקה בעניין דמי מחלה לשנת 2019 –העדרות בשל תרומת איבר ע"י בן זוג או הורה) - עובד זכאי לזקוף עד 7 ימים בשנה של העדרות לשם טיפול וליווי של בן זוג או הורה שהוא תורם כהגדרתו בחוק השתלת איברים, התשס"ח-2008 על חשבון תקופת המחלה שלו או על חשבון ימי חופשתו, לפי בחירתו.



.....

ואם בצמחיה עסקינן, את הפוסט הראשון אני בוחרת לחתום עם דבריו של כב' השופט אליעזר גולדברג בפס"ד מור שנאמרו על ידו עוד בשנת 1993-

"שינויי העתים מחייבים התאמה של מערכות המשפט בכלל, ודיני העבודה בפרט, למציאות המשתנה".


סופ"ש נעים לכולם

שני

אני כאן עבורכם

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שני בן שטרית