הטרדה מינית בעבודה

מה היא הטרדה מינית בעבודה? החוק למניעת הטרדה מינית קובע הגדרות ברורות למה היא להטרדה מינית, אך יש לא מעט מקרים שעובדים בדיוק בגבול האפור ובמקרים כאלו בתי הדין מספקים את התשובה תוך בחינת נסיבות כל מקרה לגופו.

אז מה היא הטרדה מינית על פי החוק –

 

  1. סחיטה באיומים כמשמעותה בחוק העונשין כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשות הוא בעל אופי מיני. כלומר כאשר אדם מאיים על אדם אחר לקיים עמו יחסי מין, אדם סוחט אדם אחר שיקיים איתו יחסי מין בתמורה לקידום או בתמורה לכך שלא יפורסם מידע אישי לגביו או תמונות.

  2. מעשים מגונים כמשמעותם בחוק העונשין כלומר – מעשה מיני שמטרתו גירוי, סיפור או ביזוי מיני. למשל מקרה שבו עובד חושף את אבריו בפני עובדת או נוגע בעצמו מולה.

  3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות. כלומר, ההצעות חייבות להיות הצעות חוזרות (לפחות 2) על מנת שתחשבנה "הטרדה מינית".

  4. התייחסויות חוזרות המפונות לאדם המתמקדות במיניותו כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. למשל – התייחסות מעסיק לאיברי גוף של עובדת  (ישבן, חזה, שפתיים, אגן וכו...) או להעיר בפניה כי היא "סקסית" וכדומה.

  5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו לרבות נטייתו המינית – ודי בהתייחסות אחת בלבד לעניין זה.

  6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקד במיניותו של אדם ללא הסכמתו לכך.

איך מתמודדים עם הטרדה מינית במקום העבודה?

החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה קובע כללים ומטיל אחריות על מעסיק בכל הנוגע למניעת הטרדה מינית בעבודה, פרסום תקנון למניעת הטרדה מינית, קביעת נהלים פנימיים ומינוי ממונה אחראי למניעת הטרדה מינית בעבודה ובמקרה הצורך יברר תלונות של עובדים/ות.

 

הגשת תלונה לממונה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה

ככל ועובד/ת הוטרד/ה מינית במקום העבודה האפשרות היא להגיש תלונה לממונה למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה ובכך לפתוח בהליך בירור התלונה. על המעסיק לפעול על פי הוראות החוק, להגן על המתלונן/ת ולהרחיק את המטריד/ה גם על מנת למנוע התנכלות בשל הגשת התלונה. ככל ונמצא כי אכן היתה הטרדה מינית על המעסיק לנקוט בהליכים מתאימים.

אציין כי הליך הבירור צריך להיות הוגן כלפי שני הצדדים, תוך שמירה על פרטיותם וכבודם וזכותם להליך הוגן ומכבד. יש לאפשר לכל אחד מהצדדים להשמיע את טענותיו ולא לקפוץ למסקנות פזיזות, שכן מדובר בנושא מאוד רגיש שיכול למוטט לחלוטין חיים של אנשים, הן מצד המוטרד/ת והן מצד המטריד/ה.

 

מעסיק שלא נקט צעדים למניעת הטרדה מינית כגון – פרסום תקנון למניעת הטרדה מינית בעבודה, מינוי ממונה לבירור תלונות על הטרדה מינית, קביעת נהלים להגשת תלונה, מניעת התנכלות בגין הגשת התלונה על הטרדה מינית בעבודה וכדומה, חשוף לתביעה כספית מצד העובד/ת המוטרד/ת.

 

 

הגשת תביעה כספית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק ונגד המטריד

 

עובד/ת שחוו הטרדה מינית במקום העבודה יכולים להגיש תביעה כספית בבית הדין לעבודה נגד המעסיק ונגד המטריד/ה בסך 120,000 ש"ח ללא הוכחת נזק בגין כל אחד ממקרי ההטרדה.

 

תקופת ההתיישנות בתביעות הטרדה מינית היא 7 שנים והיא נספרת מיום שנוצרה העילה (מועד מקרה ההטרדה)

 

טעות נפוצה לחשוב  כי רק מי שהגיש/ה תלונה במשטרה בגין הטרדה מינית יכול/ה להגיש תביעה בבית הדין לעבודה בגין ההטרדה. ובכן – אין קשר בין הדברים. הגשת תביעה לבית הדין לעבודה בגין הטרדה מינית בעבודה אינה מותנית בהגשת תלונה במשטרה.

 

 

תביעה לנכות נפשית מביטוח לאומי בשל הטרדה מינית במקום העבודה

 

בשל ההשפעה הקשה של פגיעה מינית על העובד/ת, וכי פעמים רבות עובדים מתקשים לחזור למעגל העבודה, חווים דכאונות, קשיים חברתיים וכיוצא בזאת, מכיר ביטוח לאומי בפגיעה מינית כתאונת עבודה ומאפשר קבלת נכות נפשית לצמיתות בשל הפגיעה וזאת אם מוכח קשר סיבתי בין ארוע ההטרדה המינית בעבודה ובין הנזק שנגרם לעובד/ת.

עובד/ת (שכיר או עצמאי) אשר נפגעו מינית במהלך העבודה יצטרכו להוכיח כי אותה פגיעה מינית נעשתה בזמן העבודה ועקב אותה העבודה.

 

 

התפטרות בדין מפוטר בשל הטרדה מינית במקום העבודה

 

במרץ 2019 קבע בג"ץ ( 9239/17) הלכה שעל פיה עובד/ת שהתפטר/ה מהעבודה בשל הטרדה מינית זכאי/ת לפיצויי פיטורים בתנאי שעבד/ה לפחות שנה באותו מקום עבודה.

באותו עניין ניתנה עמדה היועץ המשפטי לממשלה ועל פיה לשון סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים מבססת את המסקנה כי עובד/ת שמתפטר/ת ממקום עבודתו/ה בשל הטרדה מינית שחווה מצד המעסיק היא בגדר "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד בהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". על פי היועץ המשפטי לממשלה עמדה זו משקפת את עקרון החוק למניעת הטרדה מינית ואת הפסיקה

 

בג"ץ הבהיר כי גם על מקרים מסוג זה חלים כללי הפסיקה, לפיהם מוטלת על העובד /ת להתריע בפני המעסיק על כוונתם להתפטר בשל ההטרדה המינית אך סייג זאת כי ברור שבמקרים שבהם שאין למעסיק אפשרות לשנות ולתקן את המצב – אין צורך בהתראה זו (למשל כשהמעסיק הוא גם הבוס הישיר וגם המטריד, או המטופל הסיעודי שמטריד את המטפלת וכדומה).

 

"גישה זו מתיישבת גם עם תיקוני החקיקה של השנים האחרונות, והרצון להילחם נגד התופעה המכוערת של הטרדה מינית בכלל, ובמקום העבודה בפרט. זאת, מתוך הכרה בפגיעה הקשה הנגרמת על ידי הטרדה המינית."

לייעוץ עם עו"ד שני בן שטרית בעניין הטרדה מינית במקום העבודה – שלחו הודעה וקבעו פגישת יעוץ

אני כאן עבורכם

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שני בן שטרית