זכויות נשים בעבודה

נשים רבות מתמודדות עם קשיים רבים במסגרת עבודתן וזאת רק בשל היותן נשים. לעיתים מדובר בהטרדות מיניות, אפליה מגדרית, פגיעה בשל היותן אמהות, בהריון או בטיפולי פוריות. הקשיים שאיתן מתמודדות הנשים בשוק העבודה מתגלים עוד בשלב חיפוש עבודה וראיונות קבלה לעבודה ויכולים להמשך עד לסיום העסקה מסיבות שונות.

החקיקה והפסיקה בישראל לוקחות בחשבון את המצב הייחודי של נשים במקומות העבודה ומספקות סעדים לנשים שנפגעו במסגרת עבודתן וזכויותיהן נרמסו.

זכויות נשים בהריון ולאחר לידה

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

זכויות נשים בהריון ולאחר לידה

עובדת שגילתה על היותה בהריון להודיע למעסיקה על הריונה החל מהחודש החמישי להריונה (אפשר גם לפני כן, מה גם שבדרך כלל ההריון חשוף לעין). מרגע ההודעה אסור למעסיק להעסיק את העובדת שעות נוספות, בשעות המנוחה השבועית ו/או בעבודת לילה אלא אם נתנה את הסמכתה לדבר ויש בידה אישור רפואי שאין מניעה.

מועמדת לעבודה אינה מחוייבת להודיע על הריונה במעמד ראיון העבודה אלא אם כן מדובר בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, כלומר כאשר מדובר בעבודה ייחודית שאינה יכולה להתבצע על ידי אישה בהריון למשל עבודה שדורשת טיסות מרובות או כזו שכוללת חשיפה לקרינה וכדומה. ובכל מקרה מדובר במקרים שבהם העדרות העובדת תגרום לקושי חריג בביצוע התפקיד.

 

פיטורי עובדת בהריון

נשים הרות רבות מפוטרות ממקום עבודתן שלא כדין או שנגרמה פגיעה מהותית בתנאי העסקתן והכל בשל הריונן, הורות או לידה. כמו כן נשים רבות מפוטרות במהלך חופשת הלידה. במקרים כאלו קמה לעובדת עילה להגשת תביעה לפיצוי כספי מתוקף חוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן:"חוק עבודת נשים") ו​חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן:"חוק שיווין הזדמנויות").

 

סעיף 9 לחוק עבודת נשים קובע כי למעסיק אסור לפטר עובדת בהריון אלא בהיתר ממשרד העבודה והרווחה. האיסור לפטר עובדת על פי חוק עבודת נשים חל רק לגבי עובדת בעלת ותק של 6 חודשים ומעלה.

 

סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי למעסיק אסור להפלות בין עובדיו בין היתר מחמת הריון בכל אלה: בקבלה לעבודה, בתנאי העבודה, בקידום בעבודה, בפיטורים, בהטבות ובתשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה.

על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיטורים של עובדת בהריון בשל ההיריון מנוגדים לסעיף 2 לחוק ונחשבים לאפליה אסורה.

 

ככל ומעסיק רוצה לפטר עובדת בהריון עליו לבקש היתר ממשרד הכלכלה בהליך ייעודי לפיטורי עובדת בהריון. במסגרת הבקשה לפיטורי העובדת ישמעו המעסיק והעובדת ותתקבל החלטה אם לפטר את העובדת ההרה. כל עוד אין החלטה אחרת בעניין העובדת הרי שהמעסיק מחוייב להמשיך להעסיקה ולשלם לה את שכרה.

 

ככל והפיטורים קשורים להריון – לא ניתן לפטר את העובדת.

פיטורי עובדת בהריון ומבלי שניתן היתר ממשרד הכלכלה הינה עברה פלילית כמו גם הפרה של חוקי העבודה בישראל המקימה עילת תביעה כספית לעובדת נגד המעסיק.

 

באותו עניין חל איסור לפטר עובדת או עובד במהלך ימי חופשת הלידה כמו גם עם חזרתה/ו מחופשת הלידה ובשישים ימים לאחר תום חופשת הלידה אלא אם כן ניתן לכך היתר.

  • היתר לפיטורי העובד/ת יינתן רק אם מתקיימים כל התנאים הבאים (במצטבר):

  • הפיטורים אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה.

  • עסקו של המעסיק חדל לפעול או שהמעסיק הוכרז כפושט רגל.

  • תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים אינה נכללת בתקופה זו.

  •  

עובד/ת שפוטרו שלא כדין זכאים לתבוע פיצויים מהמעסיק בשל הפרת החוק.

 

חזרה לעבודה לאחר חופשת לידה

בהתאם לסעיף 9(ג)(1א) לחוק עבודת נשים, לא יפטר מעביד עובדת בתקופה של 60 יום לאחר תום חופשת הלידה, ולא יתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופה זו, אלא בהיתר מאת הממונה על חוק עבודת נשיםאיסור הפיטורים כאמור אינו מותנה בותק של העובדת.

 

מעסיק שאינו מאפשר לעובדת לחזור לעבודתה יחשב כמי שפיטר את העובדת שלא כדין וזאת בניגוד לחוק.

 

לממונה על חוק עבודת נשים סמכות ליתן היתר לפיטורים בתקופה זו, כאשר שוכנעה, כי מתקיימים כל אלה:

(א)  הפיטורים אינם בקשר ללידה, לחופשת הלידה או להיעדרות כאמור.

(ב)  עסקו של המעביד חדל לפעול, או שהמעביד הוכרז כפושט רגל.

 

בנוסף, קובע החוק, כי במניין ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, לא תבוא התקופה של 60 הימים לאחר חופשת הלידה.

במידה ולא ינתן היתר על ידי הממונה על עבודת נשים, על המעסיק להמשיך ולהעסיק את העודת במשך 60 ימים מתום חופשת הלידה ורק בסיומם יוכל לפטר אותה כדין.

 

זכויות נשים בטיפולי פוריות

חוק עבודת נשים קובע כי העדרות אישה מהעבודה לצורך טיפולי פוריות הינה העדרות מחמת מחלה לפיכך עליה להמציא למעסיק אישורים רפואיים בגין הטיפולים.

"בתקופה, כאמור בתקנות, שבה היא עוברת טיפולי פוריות לרבות טיפולי הפריה חוץ-גופית, אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובמידה שאישר, ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה"

תקופת ההעדרות של עובדת לצורכי טיפולי פוריות לא תעלה בכל סדרה טיפולית על המכסות (4 מכסות בשנה) הבאות –

  1. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של חמישה ימים – שישה עשר ימים

  2. במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של שישה ימים – עשרים ימים

 

באשר לפיטורי עובד/ת בטיפולי פוריות קובע החוק או עובדת בטיפולי הפריה חוץ גופית קבע החוק כי לא ניתן לפטרם בשל היותם עוברים את הטיפולים האמורים, לקראת ילדם הראשון או השני, במהלך טיפולי פוריות וכן ב 150 ימים לאחר תום ההעדרות האחרונה מחמת הטיפולים. תוקף האיסור הינו שנתיים מיום ההעדרות הראשונה לצורך הטיפולים.

 

חשוב לשים לב כי ההגנה אינה מוחלטת וכי מעסיק שיציג ויוכיח בפני הממונה על עבודת נשים כי הפיטורים או הכוונה לפטר הינה ממניעים מקצועיים, רלוונטים אחרים שאינם קשורים לטיפולים, יתכן והפיטורים יואשרו על ידי הממונה. ובכל מקרה אין לפנות לממונה בטרם התקיים הליך שימוע כדין.

 

אפליה כלפי נשים במקום העבודה

אפליה במקום העבודה הינה תופעה שלילית שמוכרת בכל העולם. על מנת להתמודד עם התופעה חוקקו חוקים האוסרים על אפליה ומגנים על שיווין הזדמנויות.

בישראל – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לצד חקיקה האוסרת אפליה ואפליה תעסוקתית כמו חוק שיווין הזדמנויות בעבודה.

אפליה נגד נשים במקום העבודה יכולה להופיע בצורות שונות ומרובות. כך לדוגמא בתנאי העבודה, כמו שכר, תוספות נלוות, בונוסים וכדומה.

כמו כן באפשרויות הקידום המוצעות לנשים ובקצב הקידום.

אפליה נוספת ניתן למצוא בתנאי הפנסיה בין גברים לנשים שכן שכר היסוד הקובע את הניכויים לפנסיה הינו במקור גבוה יותר לגברים מאשר נשים מה שמזכה את הגברים בחסכון פנסיוני גבוה יותר, מה שיוביל לכך שגם בשנות הפנסיה, ומחוץ לעולם העבודה, נשים יקבלו קצבת פנסיה נמוכה יותר משל גברים.

אפלית נשים בשוק העבודה הינה גלויה מאוד והיא באה לידי ביטוי בעיקר בשכר הנמוך המוצע לנשים וגם במובנים שלא נראים לעין כמו תנאים משופרים שמוצעים על פי רוב רק לגברים, הכשרות מקצועיות, הגבלה למקורות כוח והגבלה למקורות ידע.

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה בא להסדיר את המצב העגום בין גברים לנשים בשוק העבודה והוא קובע כי על המעסיק חל איסור להפלות אישה בשל היותה אישה, בשל מעמדה האישי, נטייתה מינית או בשל היותה אם, אלא אם אופיו המיוחד של התפקיד מחייב זאת.

חל איסור על אפליית נשים לרעה בקבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום, הכשרה, פיטורין ותשלומי פרישה.

לסיכום אציין כי אפליה במקום העבודה פוגשת אוכלוסיות רבות, כך לדוגמא אנו עדים לאפליה על רקע נטייה מינית, עדה, דת, צבע עור, מגבלה פיזית ועוד. אפליה היא פסולה ואין זה משנה מה "השוני" שמוביל לקיומה. באם נתקלתם באפליה במקום העבודה בשל מאפיין אישי שלכם שאינו רלוונטי בשום אופן למשרה המוצעת או לתפקיד שאותו אתם מבצעים, דעו כי יש בכוחכם לפעול נגד האפליה ולקבל את מלוא זכויותיכם על פי דין. ​

עוד על אפליה במקומות עבודה תוכלו לקרוא כאן.

 
 

לייעוץ עם עו"ד שני בן שטרית בעניין זכויות נשים בעבודה  – שלחו הודעה וקבעו פגישת יעוץ

אני כאן עבורכם

© כל הזכויות שמורות לעו"ד שני בן שטרית